פסק-דין בתיק ת"א 6449-04

            א. התביעות ומה שביסודן

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה ובתביעה שכנגד הסובבות סביב פטנט הקשור לעולם הרפואה. לאחר גלגולים ותלאות, אשר בעלי החשיבות מתוכם יוזכרו להלן, עולים גדרי המחלוקות בקשר אליהן מכתב תביעה מתוקן (שהוגש ב-22.1.09), מכתב הגנה (מתוקן), אשר כלל גם תביעה שכנגד (שהוגש ב-3.3.09), ומכתב תשובה לכתב ההגנה הנ"ל, אשר הוכתר גם כ"כתב הגנה לתביעה שכנגד" (שהוגש ב-29.3.09).

2.         הנפשות הפועלות בהליכים דנן הן אלה: התובע 1 (להלן: "טייב") הוא איש עסקים ושיווק. לדבריו הוא בעל כישורים ונסיון בקידום פרויקטים מסחריים, ובכלל זה בתחום הפטנטים. הוא מוסיף ומציין כי בזכות כישוריו והמוניטין שלו יש לו גם קשרים עם דמויות המשתייכות לחברות מהגדולות בעולם בתחומים עסקיים שונים.

            התובעת 2 (להלן: "שובל") היא הדמות השולית מכל הנפשות הפועלות בתיק דנן, אף שבתחילת הדרך היא זו שקישרה בין הנתבעים לבין טייב. היא עוסקת ברפואה אלטרנטיבית, ומשתייכת להליכים דנן בשל קשריה עם טייב, שבאו לידי ביטוי גם בעניינים שביסוד ההליכים דנן.

הנתבעים הם בני זוג ושניהם אנשי מדע: הנתבעת 1 (להלן: "ד"ר זוסמן") היא בעלת תואר דוקטור בכימיה וממציאת הפטנט שבו עסקינן. הנתבע 2 (להלן: "פרופ' זוסמן") הוא פרופסור בתחום הרפואה, אשר ערך מחקרים ופרסם מאמרים בתחומו, ובכלל זה גם בעניינו של הפטנט הנדון.

3.         הפטנט שבו מדובר נרשם במרשם הפטנטים האמריקאי ב-9.2.99 כפטנט מס' 5,869,409, והוא רשום שם עד היום. פטנט זה היה רשום גם בישראל, ואולם הרישום פג בשנת 2001, ולא חודש מאז. עניינו של הפטנט הוא מתקן (קולונה) הכולל קרומית (ממברנה) העשויה מג'ל פיברגלס. כשמעבירים דם דרך הקולונה ניתן לבודד באמצעותה חומרים שונים, בעיקר חלבונים, בכמות גדולה בהרבה מזו שניתן להפיק בתהליכים שהיו מוכרים עד אז. בהמשך לכך קיימת אפשרות לזהות בעקבות בדיקת דם פשוטה, באמצעות סמן (מרקר), קיומן של מחלות שונות, ובכללן סרטן, וגם לרפא חולי סרטן וחולים שלקו במחלות נוספות. אכן, על פני הדברים מדובר בפוטנציאל להתקדמות עצומה בעולם הרפואה, ולקידום האנושות לאופקים רחוקים.

4.         ביסוד ההליכים דנן התקשרות של אנשי עסקים ומדע (התובעים והנתבעים) לקידום תכליות חשובות מאין כמותן, שעניינן צמצום פגיעתן של מחלות קשות ובהן סרטן. זאת באמצעות פיתוח הפטנט שטמון בו פוטנציאל לכך.

            ביום 15.2.94 התקשרו הצדדים בהסכם קצר ותמציתי, שהוכתר בכותרת "סיכום ישיבה שנערכה ביום 15.2.94 בירושלים". באותו מסמך (להלן: "ההסכם") הוסכם כי תוקם חברה חדשה בשם "נוגדן" (שהיא נתבעת פורמאלית בהליכים דנן), וכי "בעת הקמת החברה החדשה... יוענקו לחברה ע"י ד"ר רבקה זוסמן זכויות בלעדיות לפיתוח, ייצור ושיווק של הפטנט הרשום על שמה...". הוסכם כי בחברה החדשה יהיה שיוויון במניות של ארבע הנפשות הפועלות (שני התובעים ושני הנתבעים) באופן שלכל אחד מן הארבעה יהיו 25% מן המניות. לעניין התפקידים ותחומי האחריות נקבע כדלקמן: טייב "יהיה האחראי הבלעדי לשיווק המוצרים בישראל ובעולם כולו. כן יהיה מוטל עליו למצוא אמצעי מימון לחברה החדשה באמצעות משקיעים חיצוניים". לגבי שובל - "תפקידה בחברה יוגדר כיועצת", ואילו שני הנתבעים יחדיו "אחראים באופן בלעדי לפעילות החברה בתחום המחקר, הפיתוח והכנת המוצרים המוגמרים לפני הוצאתם לשיווק מסחרי".

            בעקבות ההסכם אכן הוקמה חברת "נוגדן", אשר נרשמה אצל רשם החברות          ב-18.11.94 בשם "נוגדן מוצרים אימונוכימיים בע"מ" (להלן: "נוגדן" או: "החברה"). בתקנון החברה, בפרק "המטרות שלשמן נוסדה החברה", נרשם: "לייצר תכשיר חדש לאבחון הסרטן, לייצר (את) תכשירים לחיסון נגד סרטן, לייצר תכשירי רוקחות ולשווקן".

5.         למרבה הצער לא עלה בידי הצדדים להסכם לפעול במשותף לצורך קידום פיתוחו ושיווקו של הפטנט. בהמשך לכך הודיעו הנתבעים לתובעים במספר הזדמנויות על ביטול ההסכם, ואף עיגנו זאת בכתב.

6.         בסופו של דבר, במקום לפתח פטנטים רפואיים ולשווקם עסקו הצדדים בהליכים משפטיים מרובים מאד, שמקצתם יצוינו בפרק הבא ובאחרים אנו עוסקים עתה.

            ב. הליכים משפטיים קודמים

7.         בעקבות התנהלות הנתבעים, אשר כללה ביטול ההסכם, הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ 167/97) אשר בגדרה עתרו לפסק דין הצהרתי, לפיו ביטול ההסכם נעשה ע"י הנתבעים שלא כדין. הם גם ביקשו היתר לפיצול סעדים, אשר יאפשר להם לתבוע בעתיד סעדים נוספים. בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה, תוך חיוב הנתבעים דנן בהוצאות.

            בסיום פסק הדין (שניתן ב-2.6.97) נאמר:

            "סוף דבר, המשיבים (הנתבעים דנן - ר.י.) לא קיימו את התחייבויותיהם עפ"י ההסכם בדרך המקובלת ובתום לב וביטלוהו שלא כדין, מבלי ליתן למבקש (טייב - ר.י.) - שהשקיע עם המבקשת (שובל - ר.י.) זמן וכספים - את מלוא ההזדמנויות לעמוד בהתחייבותו ולהביא לידי מימוש את הקשרים שיצר בחו"ל ובארץ להשגת אמצעי מימון להשקעה.

            אשר על כן, ההסכם מ-15.2.94 בוטל שלא כדין וניתן בזה צו המצהיר על תקפו, תוך מתן רשות למבקשים (התובעים דנן - ר.י.) בשמם ובשם החברה המשיבה 3 (נוגדן - ר.י.), להגשת תביעה כספית נפרדת בגין נזקים שנגרמו להם, אם בכלל, עקב הודעת הביטול".

8.         הנתבעים לא אמרו נואש, וערערו על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט העליון (ע"א 5349/97), אלא שערעורם נדחה, תוך חיובם בהוצאות (פסק דין מ-29.5.00).

9.         לצד ההליכים שצוינו לעיל התקיימו הליכים נוספים בבית המשפט המחוזי בירושלים. כך, ב-12.11.98 (במסגרת בש"א 2514/98) ניתן ע"י כב' השופטת ר' אור צו מניעה האוסר על הנתבעים דנן, בין היתר, "לעשות כל שימוש, לבצע כל פעולה, להפיק כל הנאה, או לחתום על כל מסמך ביחס להמצאה או לפיתוח שלה, ואף לא לייצר, לשווק או להפיץ כל מוצר או תוצר, או זכויות לגביהם - המבוססים על האמצאה או על פיתוחים שלה - שלא באמצעות חברת נוגדן או המבקש (טייב - ר.י.)". עם זאת, בהמשך נדחתה בקשה של התובעים מכח פקודת בזיון בית המשפט, תוך שנקבע כי הנתבעים דנן לא הפרו את צו המניעה הנ"ל, והתובעים חוייבו לשלם הוצאות לנתבעים (החלטת כב' השופט י' שפירא מ-20.12.04 בבש"א 5069/04).

10.       לעניין ההליכים הקודמים יש לציין כי בהמשך לדברים שנרשמו מפי ב"כ הנתבעים (בפרוטוקול, ע' 113, ש' 11-9), נרשמה הסכמה מפי באי כח הצדדים לפיה "כלפי שני הצדדים יחול... מעשה בית דין מכח כל ההליכים הקודמים" (שם, ע' 176, ש' 22-21).